לפני מספר חודשים אורי גורן שאל אותי מה האפליקציות הכי שימושיות לי כרופא. להפתעתי אף אחת מחמשת הראשונות לא היו רפואיות פרופר אלא כלליות. החשובה שבהן, מוחי האלקטרוני היא evernote. בפשטות זו מערכת שעובדת על כל פלטפורמה בסנכרון מלא. אפשר להעלות כל מסמך, תמונה, קובץ וידאו, קובץ קולי, הכל. כשהקבצים עולים המערכת מבצעת בהם זיהוי מילים ואז מערכת החיפוש המושלמת עוזרת למצוא כל דבר. אפשר להכניס פתקים שונים למחברות ואפילו לקבוצות של מחברות, אפשר לתייג, אבל הכי חשוב אפשר להפסיק לאבד מידע. הכל נכנס לשם מקוטלג ומתוייג. הכל. מה חסר? תאימות לעברית עדיין לא מושלמת. אי אפשר ליישר לימין פתקים, והממשק לא אינטואיטיבי. מצד שני המערכת כל הזמן מתעדכנת ומשתפרת וכלים חדשים נוספים אליה. שווה!
הרגע הזה בו אתה מרצה מול אולם מלא ברופאים. הנייד שלך מתפרץ ברינגטון של דוקטור הו, ושלוש רופאות ושני רופאים צועקים - “הי - זה הדוקטור”. והרגע הזה בו הצלצולון של הסמס זועק exterminate וקבוצת הדוקטורים צועקת - דאלק!
כבר זמן שלא כתבתי כאן. אין לי זמן. אני עובד קשה, חורש זורע ולא ממש קוצר עדיין.
מעורב בפרוייקט מאוד מעניין של רפואה מקוונת, קורא, לומד מחדש להיות רופא.
היום הייתי בשני ביקורי בית. עונג גדול.
אחר כך הלכתי לעשות קצת ניירת וסידורים, וניסיתי להתאושש ממוראות הימים האחרונים של קסאמים וגראדים ואלימות מיותרת וסתמית בנגב. חזרתי למרפאה לאחר צהריים של חולי סבל וחיוכים, והביתה.
אני אוהב משחקי מחשב. הם משמשים מרפא מטרדות היום, אני שוקע בעולם אחר, ומבלה את זמני בפצפוץ של רעים והוצאת אגרסיות חבויות.
מדובר במשחק רשת מרובה משתתפים. עולם רחב של פנטזיה גבוהה או עמוקה, בו כולם משחקים יחד. כל משתתף משחק דמות ומסתובב בעולם הרחב. המשחק מעודד משחק משותף באמצעים שונים והחלק החברתי שבו מאוד מעניין.
פעם, בגרסה הראשונה של המשחק שיחקתי עם נערה מאיראן, שעזרה לי מאוד באיתור של כלי נשק מיוחד.
הגרסה החדשה של המשחק טובה הרבה יותר. ארבעה גזעים שונים, שבעה או שמונה מקצועות. עולם מרהיב. סוף השבוע הזה הוא סוף שבוע פתוח - כל משתתף יכול להזמין שלושה חברים להוריד את המשחק ולשחק בו. לניסיון.
אם מעניין אתכם לשחק במשחק הרשת הטוב ביותר בעולם - כתבו בתגובות ואני אשלח הזמנה - עדיפות לחברים, ולמי שישכנע אותי להזמין דווקא אותו.
Dear Cranquis, I was wondering if you might comment on the relationship between RN’s and Dr.’s. I’ve noticed that in 1st Class hospitals, RN’s are treated with respect, but that in average hospitals, docs treat them as…
Two-year-old Emma wanted to play with blocks, but a condition called arthrogryposis meant she couldn’t move her arms. So researchers at a Delaware hospital 3D printed a durable custom exoskeleton with the tiny, lightweight parts she needed.
This is a heart-warming video that showcases the power of technology to facilitate - in medicine and beyond - the latest discoveries and advances of our time, our world, and our human nature. It is that relationship that powers the frontiers to a better tomorrow.
Cormac Donnelly, is a GP from Galway, Ireland currently working in MSF’s nutrition project in Bentiu Unity state, South Sudan. This is his first mission with MSF. Read more from his blog. (via doctorswithoutborders)
למרות שהבלוג הזה על טאמבלר יש עוד דרך ארוכה לפני שניתן יהיה לעברת עת הפלטפורמה, עדיין למי שכותב בעברית מאוד בודד כאן, ושקט. והדברים הולכים קשה. למשל צריךלשחק עם הקוד בשיל לכתוב מיושר לימין, אני לא מצאתי אפשרות טובה לשלב תגובות פייסבוק ולכן משתמש בדיסקוס - די מגושם. הרעיון מצויין כי הוא שילוב בין מיקרובלוג - טוויטר, רשת חברתית ובלוג ממש - ומאפשר חופש כמעט מלא וכתיבת תוכן על ידי גולשים. גילוי נאות - עוד לא ניסיתי את זה.
טוב, אז החלטת להקים בלוג ואם בישראל. איך עושים את זה?
כיום קיימות שתי אפשרויות מרכזיות ועוד כמה משניות. שתי האפשרויות המרכזיות הן הקמת בלוג בפלטפורמה מסחרית, או, התקנת בלוג על שרת עצמאי.
הבלוג האישי שלי - רפואה אינטגרטיבית רפואה שלמה מאוכסן באופן עצמאי, ועד השנייה הזו אני לא בטוח שזה שווה את המאמץ.
הפלטפורמות המסחריות / מאוכסנות מאפשרות הקמת בלוג בקלות, בחינם, ומקדמות את הבלוגים שנכתבים בתוכן כחלק מקהילה של כותבים.
אכסון עצמאי של בלוג מאפשר שליטה מוחלטת על המראה, התכנים והמאפיינים של האתר. אכסון עצמי מתבצע באמצעות רכישת שירות אכסון בשרת על גבי הרשת, התקנת אתר או מערכת לבלוג על גבי השרת, וכתיבה. האכסון העצמאי דורש תחזוקה מתמדת, אבל האתר מהווה פיסת נדל"ן אינטרנטית אישית.
לבלוגר רופא מתחיל הייתי מציע להשתמש בפלטפורמה מאוכסנת בשלב ראשון. אם הבלוג הופך לחלק מהחיים ואתם מרגישים הנאה מכתיבה אפשר בהחלט להגר לבלוג עצמאי בשלב מאוחר יותר. חשוב לוודא שהפלטפורמה בה תפעילו את האתר שלכם מאפשרת גיבוי והורדה של כל המידע. עוד חשוב לברר באותיות הקטנות למי שייך התוכן שאתם כותבים האם הזכויות נשארות שלכם ומה השימוש שהאתר יכול לעשות עם התוכן שלכם. חשוב לראות גם כמה המערכת תואמת לעברית והאם אתם מרגישים שקל ונעים לכם לכתוב בה.
לאנשי מקצוע כמו רופאים שרוצים לכתוב בעברית היתי מציע להשתמש באחת משתי פלטפורמות מסחריות חינמיות שתואמות טוב לעברית, ומאפשרות התנסות ראשונית וגם מתקדמת עם חווית הבליגה.
www.wordpress.com - מערכת מבוססת וורדפרס - שהיא עצמה מערכת קוד פתוח לבלוגים שמפותחת באופן שיתופי, מתעדכנת כל הזמן ומלאה באפשרויות. המערכת השיתופית הזו שמאפשרת שימוש חינם הומרה לאתר מסחרי שמאפשר פתיחת בלוג בקלות. השימוש חינם, וניתן לרכוש תוספות תמורת תשלום. האתר מראה לעיתים פרסומות בשירות החינמי - וניתן לרכוש תמורת 30 דולאר בשנה שירות ללא מודעות. אפשר לרכוש גם שם מתחם שיקושר לבלוג כמו למשל שם המתחם של הבלוג הזה www.doctomedia.com.
למה כדאי להשתמש בפלטפורמה הזו? היא מבוססת וורדפרס. רוב בעלי האתרים שיעברו לאתר עצמאי באכסון פרטי יעברו לאתר שמבוסס על וורדפרס ולכן ההגירה קלה, והמערכת תראה לכם מוכרת גם אחרי המעבר.
למה לא כדאי להשתמש ב wordpress.com? בגלל הפרסומות, והמערכת קצת מורכבת למי שחושש ממחשבים ואינטרנט.
www.blogger.com מערכת הבלוגים של גוגל. כמו כל דבר בגוגל, היא קשורה לחשבון הגוגל שלך, מאפשרת פתיחת בלוג בסיסי בקלות ומאוד פשוטה לשימוש. האפשרויות די מוגבלות אך למי שחושש ממערכות מסובכות בלוגר היא מערכת מאוד טובה להתחלה. גם כאן אפשר לחבר שם מתחם לבלוג. הבלוג שמלווה את קורס מערכות בריאות שאני מעברי בבית הספר לרפואה בינלאומית מופעל על בסיס בלוגר, המערכת באמת נוחה, אינטואיטיבית ומוגבלת למשתמש מתקדם. בסך הכל נקודת התחלה טובה. התאימות לעברית מאוד טובה.
הבלוג הזה נכתב על פלטפורמת טאמבלר שגם היא פלטפורמה מצויינת ומהווה שילוב בין מיקרובלוג (כמו טוויטר), לבלוג רגיל. למה אני לא ממליץ עליה כנקודת פתיחה לבלוגים? אין תאימות טובה לעברית.
יש עוד אתרים רבים שמאפשרים פתיחת בלוגים בחינם בישראל. מצורפת רשימה חלקית, אשמח להצעות.
וכמובן רשימות - הבלוגיה הראשונה שלי - שמקבלת כותבים בעלי נסיון, והיום אין לה מערכת משלה, רוב הכותבים נמצאים בעצם בוורדפרס ורשימות מהווה “אגרגטור” של הכותבים.
עוד פוסט בסדרה הנצחית על בלוגים ורופאים. בלוג 101. לרופאים. בפוסט זה ארכז רשימה משתנה של בלוגים מהנכר שאני קורא בקביעות.
בשבועות האחרונים מאז שהתחילה הסדרה פנו אלי כמה רופאים ורופאות ששוקלים להקים בלוגים משלהם. הפניות משמחות אותי מאוד ואני מתכוון להעלות ולעקוב מכאן אחרי כל בלוג כזה.
ד"ר רונן ברוך מתמחה ברפואת המשפחה - החליט לחדש את הכתיבה האינטרנטית שלו והעלה שני פוסטים מעניינים ומעוררי מחשבה בבלוג החדש שלו שמבוסס על וורדפרס (פוסט על פלטפורמות בקרובֿ). שווה לעקוב אחרי הבלוג - כדאי גם להגיב.
לעבודה - מהם הבלוגים הרפואיים הכי טובים בעיני בנכר?
שמדובר בשאלה לא פשוטה פשוט בגלל שיש כל כך הרבה כאלה. מדובר בשאלה עוד יותר קשה כי כמו בישראל בלוגים נפתחים, נוסקים ואז בעל הבית הולך לתת התמחות או מפסיק לכתוב סתם כי אין לו זמן. הרבה פעמים כאשר בלוג תופס תאוצה הוא הופך למאמץ שיתופי של כותבים רבים ואז התוכן שלו שונה מאוד מהאופי שהיה בתחילת הכתיבה של הבלוג.
כאן אני מתכוון לרכז רק בלוגים שאני קורא באופן קבוע, וששומרים על קצב כתיבה, תוכן מעניין, לאורך זמן. כולם מחזיקים גם נוכחות בטוויטר - צרפתי במידת האפשר את שם המשתמש שלהם בטוויטר למי שאוהב לעקוב משם.
ד"ר אן מארי קאנינגהם - @amcunningham מרצה באוניברסיטת קרדיף כותבת בבלוג שלה אבל בעיקר בטוויטר על חינוך רפואי ורשתות חברתיות היא כותבת הרבה, ומעניין והמיקום שלה במערכת בריאות ציבורית מאוד חשוב כקול שלא מגיע מרצון לשיווק עצמי או פרסום.
ד"ר ברטלן מסקו בטוויטר @berci רופא הונגרי שכותב בלוג משנת 2007 בעיקר בנושאי טכנולוגיה. מעבר לבלוג הוא עורך בוויקיפדיה, פיתח וביצע את הקורס הראשון במדיה חברתית לטודנטים לרפואה באוניברסיטה שלו, ומתפעל אתר שאוצר קישורים לבלוים ומדיה חברתית לפי תחומים, שפות ומה לא. היום אני עוקב אחריו בעיקר בטוויטר.
ד"ר ווס דימוב @drves - אלרגולוג אימונולוג מאוניברסטת שיקאגו מחזיק בלוג שהחל כאסופת מקרים וחומר להוראה, והפך לבלוג מוביל בנושאי רפואה, טכנולוגיה, ומדיה חברתית. זה הבלוג האמריקאי הכי מעניין בעיני - במיוחד בגלל שהוא משלב שיחה קלינית עם שיחה טכנולוגית במקום אחד.
ד"ר קווין - @kevinmd רופא משפחה מניו המפשייר כותב מזה שנים ארוכות. הבלוג שלו נחשב לקול המשפיע ביותר במדיה חברתית והפך בעצם לבלוג קבוצתי - המון בלוגרים אחרים כותבים פוסט אורח אצל קווין בבלוג, באופן טבעי הבלוג השתנה מאוד מאז שהיה קול בודד של רופא ראשוני.
ד"ר בריאן וורטבדיאן - @doctor_v רופא ילדים מטקסס כותב על מדיה חברתית ורפואה בבלוג נפלא - אדם קורא, כותב, ומשתף.
זה הבלוגרול שלי. בקישור הבא רשימה של 59 בלוגים של רופאים, ויש עוד ועוד. הפוסט הזה יתעדכן כאשר אתחיל לקרוא בקביעות בלוגים אחרים, אשמח לקבל תגובות לפוסט עם הצעות לקישורים נוספים.
אתמול פירסמתי בטוויטר ובפייסבוק את המודעה שלנו. גדעון הבן שלי בריא אבל חולה, וזקוק להשגחה רפואית. אנחנו מחפשים פרמדיקית שתלווה אותו בשנה הבאה עד יעבור זעם.
העלתי את המודעה פעמיים בפייסבוק, פעם אחת בתור תמונה לא גזורה היטב, ופעם שנייה לאחר גזירה.
ביקשתי מהקוראים לשתף ולא לעשות לייק. שיתוף הוא פעולה אקטיבית לייק זה מעשה פסיבי.
הסטטוס הראשון הוביל ל 307 שיתופים. הסטטוס השני ליותר מאלף שיתופים.
התוצאה היתה כעשר פניות רלוונטיות במייל, עוד לא מצאנו את המענה ולכן נמשיך לחפש.
במקביל יצרו איתי קשר המון אנשים שהציעו את עזרתם בדרכים שונות.
אחת העבירה לי מספר טלפון של רכזת פרמדיקים בארגון גדול. השנייה הציעה להעלות את המודעה ברשת שיתוף גדולה. אחרים צלצלו לשאול פרטים ויעבירו את זה לפורומים של רפואה דחופה, ולבית הספר לרפואה דחופה בבן גוריון ולמקומות אחרים.
הפייסבוק מחדש מסורת עתיקת יומין של כלכלת מתנה. אתה עוזר כי עוזרים לך. אתה משתף, ועושה טלפון ומעביר בקשה לעזרה כי יום אחד תצטרך בחזרה, או, אפילו אם לא תצטרך אתה יודע שיש מסה גדולה של אנשים שמוכנים לעשות דבר קטן בכדי לעזור לאחר, זר ומוזר.
אנחנו אסירי תודה לכל מי ששיתף ובמיוחד למי שכתב מילים חמות ומשמחות. במסע האישי המשפחתי מול צרות בריאותיות תמיד יש נטייה לראות את הצרות כאישיות מאוד. זה מאוד מנחם לדעת שאנשים אחרים חושבים טובות, ורוצים לעזור גם אם זו עזרה קטנה.
אני לא חוקר של רשתות חברתיות אבל התופעה הזו מעניינת. במובנים מסויימים היא מגדילה את הקהילה הווירטואלית שלנו, את הקולקטיב. במובנים אחרים - כאשר אנחנו יושבים מול הרשת החברתית במקום לדבר עם הילדים שלנו והקהילה המיידית שלנו הרשת מרדדת ומקטינה את הקהילה המציאותית שלנו.
הטוויטר הוביל לעשרים שיתופים בערך, שלושה פיברוטים, ועשרה עוקבים חדשים. הפער בין הרשתות מאוד מרשים.
ד"ר ירדן לוינסקי כותב הרבה ומזמן על אינטרנט ורופאים, ומגלם בעיני את הדור החדש של הרופאים שנוכחים באינטרנט.
הפוסט שלו בנוגע לרופאים ומדיה חברתית נכתב לפני יותר משנה, ורלוונטי יותר מתמיד. כמה דברים התפתחו מאז - במיוחד בנכר. רופאים מתחילים לראות החזר על השקעה (ROI) בנכר, המטופלים שבעי רצון, הרופאים מצליחים להביע את עצמם ולבטא רעיונות שחשובים להם בצורה קוהרנטית, ובארצות הברית שם פרסום הוא לגיטימי גם מגבירים פניות של מטופלים.
אני חושב שרופאים רבים לא מבינים מה העניין הגדול, ובאמת קשה לראות לפעמים את התועלת שצומחת מבלוג, נוכחות ברשת חברתית, או, פעילות אחרת באינטרנט. בזמן שאני כותב את הפוסט הזה יכולתי לטפל בשני אנשים. האם זה באמת ניצול טוב של הזמן שלי?
אורי גורן שעוסק בדברור ויצירת תוכן בתעשיית הבריאות, כותב בלוג על רפואה, טכנולוגיה, מדיה חברתית ומה שיוצא מזה שנקרא eפוכונדר
הבלוג מאוד מעניין וביום שישי הוא שאל אותי אם אפשר להעלות את אחד הפוסטים שלי כפוסט אורח אצלו. חשבתי שעדיף שנייצר שיחה והוא העלה את הפוסט שלו הבוקר.
בנוגע לכתיבה רפלקטיבית הוא כותב שהסיבה הזו מעניינת אותו. אני חושב שהרבה מטופלים מתעניינים מאוד לשמוע מה קורה מאחורי הרפואה. מה קורה לנו בלב ובראש, וההעברה של חלק מהחוויות שאנחנו עוברים כבני אדם היא חלק מהמסע החיוני למקצוע שלנו אם הוא רוצה להמשיך ולהיות רלוונטי. כמו שהרפואה עברה ממודל פטרנליסטי למודל משתף בקבלת ההחלטות, היא צריכה לעבור ממודל מתבודד למודל משתף גם ברמת החוויות.
בנוגע לפרנסה - הבלוג בעיני לא נועד לשמש במה לקידום של קליניקה פרטית, שימוש כזה גם לא מקובל אתית לדעתי כמו שפרסומת של רופא ברדיו או בטלוויזיה לא מקובלת. הפרנסה שיכולה להגיע מבלוג מגיעה באופן לא ישיר. הרצאות לקהל הרחב, המשך השיח, כתיבה תמורת תשלום, ייעוץ לעמיתים וכדומה. אני לא בעד פרסום ישיר של רופאים את מרכולתם.
problogger - בלוג מעולה בנושא כתיבה מקצועית באינטרנט יש מספר פוסטים על אפיקים לפרנסה מבלוגים - בגודל של האינטרנט הישראלי מדובר לדעתי במשהו חסר סיכוי.
ההנחיות מענייות ובזמנו היו מהמתקדמות בעולם. כרופא שחי בקהילות אותן אני משרת, וכמאמין מיסיונרי בכך שהרפואה חייבת להתקרב למטופלים בכדי להציל את עצמה, אני לא מאמין בהפרדה המלאה בין הפרטי למקצועי. אני מאמין שאני הרופא הוא אותו אני אבא, בן משפחה, חבר, חלק מקהילה. המצב שלי ייחודי, ואני מבין שרופאים אחרים זקוקים לגבולות ברורים יותר בין הפרטי לציבורי, בין האישי למקצועי ולכן אני מצרף כאן את ההנחיות של ההסתדרות הרפואית. מתחת להנחיות האלו עשרת הדברות (שלי) לרופא שכותב באינטרנט ופועל במרחב הרשתות החברתיות, וכמה מילות הסבר.
הנחיות ההסתדרות הרפואית בתרגום חפשי שלי (כל הזכויות שמורות להסתדרות הרפואית) -
שקול בזהירות אם לכלול מטופלים ברשת החברתית שלך באינטרנט.
לא לדון בעניינים קליניים אישיים ברשתות חברתיות פומביות.
לא לערב בין האישי למקצועי ברשתות חברתיות.
יש להקפיד על כבוד המקצוע ועל המעמד באמצעות המנעות פרסום תכנים שאינם ראויים מילולית וחזותית.
אסור להשתמש ברשתות החברתיות לפרסום עצמי או לפרסום של גורם מסחרי אחר
* הזמנים משתנים, האינטרנט משתנה במהירות, ובקצב הנוכחי - סביר להניח שגם הדברות ישתנו. לכן עשרת הדברות בגרסת בטה - בתחום הפארמה הייתי מדמה את זה לתרופה בשלב שני של פיתוח. התחלת מחקר קליני לפני אישור סופי. הדברות מנוסחות בלשון זכר אך מתייחסות לכווולם.
לא תכתוב באופן אנונימי - מאוד מפתה לכתוב בלי פרטים מזהים. כתיבה כזו מספקת חופש מדומה לכתוב מה שרוצים, לספר על מקרים קליניים מעניינים ולהתלונן הרבה. העולם הרפואי הוא עולם קטן. בישראל הוא מיקרוסקופי. האנונימיות היא זמנית בלבד וסופה שתחשף. לכן, כתוב תחת שמך האמיתי, מסור פרטים להתקשרות, והיה פתוח להערות.
כתוב באינטרנט כאילו המטופלים שלך והבוס שלך קוראים כל מה שאתה כותב - זו האמת. מה שמעלים לאינטרנט נשאר שם. מה שנשאר שם יגיע לעיניים של המטופלים או של המעסיק שלך. כדאי לחשוב על זה מראש. כדאי גם שהמעסיק שלך ידע מראש שאתה כותב בלוג - אולי הוא יעודד את זה או אפילו ירצה לשלם לך עבור כתיבה?
כתוב באינטרנט רק מה שלא תחשוש שיראו גם בעוד עשר שנים - הדבר הראשון שעושים היום כשקובעים פגישה, שוקלים להעסיק או יוצרים קשר עם רופא הוא לחפש עליו בגוגל. בשנים הקרובות החיפוש יעבור לרשתות החברתיות או יכלול אותן באופן טבעי. אל תכתוב מה שתתבייש שיראו. הזנב של האינטרנט ארוך, והזיכרון של מחשבים לא אינסופי.
שקול ברצינות הפרדה בין הפרטי למקצועי - כאמור, אצלי הפרטי והמקצועי כמעט חד הם. ברוב המקרים כדאי לשקול את זה. חשבון אישי בפייסבוק מול דף פייסבוק מקצועי, בלוג מקצועי מול כתיבה אישית, כתובת דואר אלקטרוני מקצועית מול כתובת אישית וכך הלאה. קשה לנהל נוכחות אחת ברשת, עוד יותר קשה לנהל שתיים - זה לוקח זמן ומאמץ אבל במקרים רבים זה ראוי וכדאי.
לא תגנוב - העלה רק חומר מקורי לבלוג. אם אתה רוצה להעתיק בקש אישור, תן קרדיט, וקישור למקור החומר. אפשר להתבסס על מקורות כהשראה, אפשר אפילו לצטט במידה סבירה, אבל בעידן המודרני תוכן איכותי לוקח זמן ליצור, זמן זה כסף, והעתקה היא קלה מאוד. קלה מדי. זהירות דומה צריך לנהוג בהעתקת תמונות.
אל תלבין פני חברך ברבים - בעצם אל תלבין פניו של אף אחד באינטרנט. בנוגע לחברות או מוסדות ציבור - זה כבר סיפור אחר, אבל צריך לזכור שגם חברות מורכבות מאנשים. כולנו כרופאים נשבעים לכבד את עמיתנו ומורינו כחלק משבועת הרופא. חשוב מאוד שנעשה זאת גם על הרשת. דבר סרה על עמיתים מחליש ומוריד את כולנו.
לפני כתיבת מסר שלילי, ביקורת, או, תגובה נזעמת עצור- אימייל, בלוגים ורשתות חברתיות נותנים תחושה של חופש. הרבה פעמים קל מאוד לבקר, להשמיץ ולכעוס. המדיום הזה גם אינפלמטורי. לפעמים בלי להתכוון מעצבנים מישהו ואז עולים הטורים, ונוצרים וויכוחים מיותרים. באופן כללי - מה שלא היית אומר בפניו של אדם אל תכתוב באינטרנט. באופן מעשי אם משהו מרגיז ומרגישים שפשוט חייבים לכתוב משהו - כתוב, קח נשימה עמוקה ופרסם בעוד יממה. ייתכן והכל יראה אחרת אחר כך.
המנע ממתן ייעוץ רפואי ברשת - לעיתים בתגובות, במסרים אישיים ברשתות חברתיות, או בטופס יצירת הקשר בבלוג יפנו אליכם בכדי לקבל עצה רפואית מהירה ובחינם. כמו שלא הייתם קובעים אחבנה וטיפול בשיחה חטופה במסדרון כך אני נמנע ממתן ייעוץ רפואי ברשת. כדאי להסיט תגובות עם שאלות ספציפיות לתכתובת אישית דרך הדואר האלקטרוני - אין סיבה שמידע אישי רפואי יעלה על אתר אינטרנט גם אם הגיע מהמטופל עצמו.
המנע מכתיבה על מטופלים ללא הסכמתם - אני נמנע מלכתוב על מטופלים ספציפיים באינטרנט בכלל. למרות זאת, יש רבים שמאמינים שיש ערך רב להצפת מקרים יחודיים. העצה הטובה ביותר היא לקבל את הסכמת המטופל להעלאת המקרה ולהעלות את המקרה בצורה כזו שבה לא ניתן יהיה לזהותו. בפוסט הזה מתוארים 18 המזהים שראוי להימנע מהם אם רוצים לענות על חוקי HIPAA.
פרסם את המדיניות שלך - קבע מדיניות ברורה בנוגע לבלוג. פרסם אותה. אצלי המדיניות אומרת שהבלוג מביע את דעתי האישית בלבד, העולם הרפואי משתנה מדי יום והדעה שלי עלולה להשתנות, הכתוב בבלוג לא מהווה יעוץ רפואי אישי וכל החלטה טיפולית אישית ראוי לעשות עם הרופא. אני מאפשר שימוש בחומר באמצעות רשיון creative commons, ומאפשר כתיבה חופשית של תגובות כל עוד שהן מכבדות את הבלוג ואת קוראיו. המדיניות הזו משתנה לעיתים.
הפוסט הזה פתוח להערות. האם יש לכן או לכם הצעה בנוגע לכללי בטיחות בבלוגים לרופאים?
2523
